28 באוקטובר 2014

אקוופוניקה – הניסוי הצליח

מכירים את זה שאתם שהצמחים גודלים יפה בחודשים הראשונים באדנית ואז משהו נתקע… צריך לדשן, להוסיף  אדמה, לדאוג בקיץ שהאדנית לא תתיבש ואז מגיעה איזה מחלה שהורסת את הצמח…
לפני שנה בערך נמאס לי מזה והתחלתי לחפש אלטרנטיבה לגידול צמחי תבלין ועשבי תיבול.

 הידרופוניקה

האלטרנטיבה הראשנה שמצאתי לגידול צמחים היתה הידרופוניקה והרעיון המרכזי מאחורי השיטה הוא גידול הצמחים במצע מנותק (כלומר לא באדמה) כאשר השורשים ניזונים ממים להם מוסיפים חומרים מזינים.

ישר התלהבתי מהרעיון, קודם כל אין צורך באדמה שמאבדת מהחומרים המזינים שלה עם הזמן ופחות מחלות המגיעות מהאדמה. בנוסף השורשים ניזונים ישירות מהמים ולרוב הצמחים חזקים יותר וגדלים מהר יותר.

אבל… הדבר היחיד שקצת לא אהבתי בשיטה הוא הרעיון של חומרי הדישון שצריך להוסיף באופן קבוע למים והצורך לשטוף מידי פעם את המערכת (כמובן הכל תלוי באיזה סוג מערכת) ואז תוך כדי שאני מחפש פתרונות אורגניים לדישון המערכת נתקלתי בשיטת האקוופוניקה.

אקוופוניקה

המבנה של מערכת אקוופונית מאוד דומה למערכות הידרופוניות רק שמקור הדשן למים מגיע מהפרשות של דגים… :)

בעצם מערכת אקוופונית היא ממש מערכת סימביוטית של דגים, צמחים ובקטריות נחמדות. אין צורך להוסיף דברים מלאכותיים למערכת (ואפילו אסור) ומרגע שהכל יציב במערכת יש רק לדאוג להוסיף מים שהתאדו.

אוקיי, אז עכשיו קיבלתי בדיוק מה שרציתי, מערכת ללא אדמה, דישון ללא הפסקה ובלי הוספה של חומרים… מתחילים בניסוי!

בנובמבר 2013 בניתי מערכת פשוטה מאדנית וחבית מים.

מבנה המערכת האקוופונית

הכנות

המערכת בנויה בצורה כזאת שהחבית מים ממוקמת למטה (שם יהיו הדגים) משאבת מים מרימה את המים למעלה לאדנית, באדנית יש צינור שמשמש כמפלס כאשר המים עוברים את הגובה הם יורדים חזרה לחבית המים. יש שיטה נוספת של סיפון פעמון שגורם למים להתרוקן עד לתחתית ואז שוב להתמלא. זה מכניס הרבה יותר חמצן בכל פעם לשורשים. (אבל אני הייתי רק בשלב הניסוי…)

המצע
אז כמו שאמרנו, אין אדמה במערכת אקוופונית אבל משהו צריך להחזיק את הצמחים והשורשים שלהם ובנוסף איזור חשוב להיווצרות של בקטריות שהם חלק חשוב במערכת הזאת. ניתן להשתמש בטוף, חלוקי נחל או בהידרוטון שזה בעצם חרסית תפוחה שמאוד נפוץ למערכת הידרופוניות ועובד מעולה גם באקוופוניקה.

אני השתמשתי בטוף, הוא הרבה יותר זול אבל משלמים על זה בשטיפה קשה  :) ועל הטוף הוספתי קצת הידרוטון.

הילדה עוזרת להוסיף טוף
הוספת טוף שטוף לאדנית
הידרוטון
הידרוטון

אחרי שכל המערכת מורכבת נתתי להכל לעבוד מספר ימים ואז הוספתי כמה דגי זהב.

בהתחלה שתלתי עגבניות שרי שהנבטתי ופטרוזילה ובזיליקום שקניתי במשתלה ושטפתי את השורשים שלהם טוב עד שלא נשארה אדמה.

* בתמונה הנ״ל ניתן לראות את גובה המים עד לגובה ההידרוטון, זאת טעות שלמדתי מאוחר יותר ותקנתי על ידי הנמכת מפלס המים. יש להשאיר מספר ס״מ ללא מים בחלק העליון.

פטרוזילה ובזיליקום במערכת אקוופונית

די מהר היתה צמיחה יפה אבל בהתחלה העלים קצת הצהיבו. אחרי שהמערכת התייצבה הצמחים היו חזקים ויפים.

צמחים בגידול אקוופוני

בסוף העגבניות השתלטו יותר מידי, אז השארתי רק שתיל אחד שטיפס עד לתיקרה.

עגבניות באקוופוניקה

הבזיליקום גדל בלי הפסקה, בקצב מסחרר עם עלים גדולים ויפים.

בזיליקום באקוופוניקה

וזה רגע לפני שהוא הפך לפסטו

אז בסך הכל הניסוי הצליח והייתי מאוד מרוצה מהתוצאות (ומהעובדה שלא הייתי צריך להשקות אותם במשך שנה) אבל זה היה קטן מידי, גדלתי רק 3-4 צמחים שהשתלטו עם השורשים על כל המערכת וסתמו אותה. הנה כמה תמונות לדוגמא:

שורשים של הבזיליקום

הניסוי מתרחב

אז התוכנית החדשה היתה לבנות מערכת בשיטת NFT – Nutrient film technique בשיטה זו המים המעשרים (במקרה שלנו ממיכל הדגים) עוברים בצינורות בהם מניחים את העציצים בכוסיות רשת. לאחר מכן המים עוברים למיכל עם המצע (הפעם רק הידרוטון) והשתדרגנו גם עם סיפון פעמון המחזיר את המים חזרה למיכל הדגים (שהפך להיות אקווריום).

השתמשנו ב 4 צינורות של 4 צול באורך 3 מטר כל אחד, בסך הכל מסלול של 6 מטר לכל צד.
השתמשנו ב 4 צינורות של 4 צול באורך 3 מטר כל אחד, בסך הכל מסלול של 6 מטר לכל צד.

לאחר מכן הכנו חורים של 3 אינטש (מותאם לכוסית רשת) במרחק של כ – 20 ס"מ (מהמרכז של כל חור)

במקביל דאגתי להנביט זרעים שונים כמו: בזיליקום, פטרוזיליה, חסה, כוסברה ותימין. את הזרעים הנבטתי בתוך קוביות של צמר סלעים (למרות שעכשיו את רוב ההנבטות אני מבצע ישירות בתוך המערכת).

הנבטה בקוביות צמר סלעים
הנבטה בקוביות צמר סלעים

כל קוביה הכנסתי לתוך כוס רשת ומלאתי את החלל שנשאר בהידרוטון.

כדי לזרז את התהליך של יצירת הבקטריות במערכת, הוספתי מים מהאקווריום שלי והשתמשתי בחלק מצמר הסלעים ששימש כפילטר. המערכת הזאת עובדת כחודש והתוצאות בינתיים מדהימות.

הנה כמה תמונות מהשבועיים האחרונים

21 באוקטובר 2014
21 באוקטובר 2014
25 באוקטובר 2014
25 באוקטובר 2014
28 באוקטובר 2014
28 באוקטובר 2014
בזיליקום
בזיליקום
חסה
חסה

עדכון – 26 בנובמבר 2014

חסה במערכת NFT אקוופונית
חסה במערכת NFT אקוופונית

IMG_3336

 

 

29 מחשבות על “אקוופוניקה – הניסוי הצליח

    1. הי ריקו,
      כן, אני מאכיל באוכל רגיל והמים מי ברז ללא סינון.
      הרצתי את המים כמה ימים עם כל המערכת וללא הדגים (כמו שעושים בכל אקווריום) והיה לי אקווריום נוסף שלקחתי ממנו קצת מהמים כדי לזרז את כל עניין הבקטריות.

    1. אכן חרקים זאת אחת הבעיות המרכזיות בגלל שהמערכת בחוץ. אני לא עושה שום דבר מיוחד, רב הצמחים שאני שם כמו חסה אני קוצר תוך חודשיים – שלושה אז אין כל כך בעיה.
      אם אני רואה שאחד מהצמחים מתחיל לקבל משהו אני ישר מבודד אותו משם.

      ותודה על התגובה :)

  1. קודם כל תודה רבה על ההסבר הברור והתמונות היפות.
    האם תוכל בבקשה לומר איך תמנע מערכת ה- NFT סתימת הצנרת ע"י השורשים?
    האם לדעתך ניתן לישם את המערכת על שתילים גדולים יותר כגון עגבניות?

    1. הי עפר, תודה על התגובה.
      אני לא בטוח שמערכת מהסוג הזה מתאימה לשתילים לאורך זמן ארוך או כאלה שמפתחים שורשים רצינית כמו עגבניות…
      לכן אני משתמש בזה בעיקר לשתילים שיהיו במערכת לזמן קצר יחסית.

      הזכרת לי משהו שראיתי פעם ומצאתי את זה:
      https://www.youtube.com/watch?v=GtkbOZOkhU8
      תראה מדקה 4 וחצי בערך.

      1. וואו…
        סתם מחשבה, מעניין אם ניתן להגביל את התפתחות השורשים וע"י כך למנוע את סתימת הצנרת וכמובן את גדילת השתיל…
        תודה על התשובה, מקווה בקרוב לבנות מערכת כזו בעצמי :)
        ושוב תודה על ההשראה

  2. מקווה שיהיה לך פנאי לענות על שתי שאלות נוספות…
    1. כתבת "בשיטה זו המים המעשרים (במקרה שלנו ממיכל הדגים) עוברים בצינורות בהם מניחים את העציצים בכוסיות רשת. לאחר מכן המים עוברים למיכל עם המצע (הדרוטון)" – חשבתי שההידרוטון נמצא רק בכוסיות הרשת. מדוע יש צורך במצע גידול בעוד מיכל בו לא נמצאים גידולים?
    2. אם הבנתי נכון את הסברך לגבי סיפון הפעמון אז מטרתו שבמקום זרימה רציפה יתמלא הצינור ואז יתרוקן וחוזר חלילה לכל אורך חיי המערכת בכדי שיותר חמצן יגיע לשורשים. כדי שיהיה הדבר אפשרי יש צורך שיהיה באקווריום נפח פנוי לכל נפח המים בצינור. בתמונה שלך הדבר לא נראה כך… אשמח אם תוכל להסביר לי את טעותי.

    1. 1. נכון, ההידרוטון נמצא כבר בכוסיות הרשת אבל עשיתי פה שילוב בין 2 סוגי מערכת ועוד מקום שאוכל לשתול ולהנביט עוד שתילים. ובגדול עוד מקום לגדל בו בקטריות טובות :)
      2. זה בדיוק המטרה של סיפון הפעמון, אבל לא מדובר בזה שהצינור יתמלא אלא במיכל עם המצע שדיברנו בסעיף הקודם. הוא אוגר את המים המגיעים מהצינור ומתמלא מתרוקן בעזרת הסיפון. וכן, צריך כמובן שיהיה מספיק מקום שיתמודד עם הפרשי המים האלה, אני תמידי דואג שיהיה את המרווח הזה באקווריום של הדגים.
      במערכות עם שטח מצע גדול הרבה יותר ממיכל המים יש צורך בשיטות אחרות כדי שלא תהיה השפעה גדולה על מיכל הדגים.

  3. שלום שוב,
    תוכל בבקשה להמליץ על חנות לרכישת צנרת PVC? טרם הצלחתי למצא אחת…
    האם אתה מוסיף קלציום ופוטסיום למים לעיתים? אם כן במה אתה משתמש?
    תודה מראש,
    עפר

    1. הי,
      אבא שלי מתחום השיפוצים, רכשנו מחנות חומרי בניין שבאיזור.
      אני לא מוסיף כלום למים חוץ ממים שמתאדים…

  4. היי
    עבור מערכת ה- NFT שבנית, תוכל בבקשה לפרט מה גודל החבית בה השתמשת לדגים, כמה דגי זהב להערכת יש לך (ומה גודל הממוצע) וכמה אתה מאכיל אותם ביום בערך?

    1. השתמשתי באקווריום בגודל 70*70, בערך 10 דגים כשחלקם בגודל 10-15 ס״מ וחלקם 3 ס״מ (דגי קוי וזהב).
      אני מאכיל פעם ביום

  5. קודם כל, וואו!
    אני מוכרח לומר שזה באמת פשוט מדהים לראות את זה.
    יש לי מספר שאלות, כמה צמחים אתה מגדל בצורה הזו בסה"כ?
    כמה כל הצנרת עלתה?
    ניתן לשתול ביותר צפיפות את הצמחים?
    אני ממש אשמח אם אתה/מישהו מהמבקרים יחווה דעה לגבי תכנון של מערכת שאני רוצה לעשות לבריכת דגים קיימת.
    יש לי בריכת דגים די גדולה (12 קו"ב בערך עם איזה 30 דגי זהב, 15 קוי בגדלים של 15-30 ס"מ, 9 אמורים, 2 פלקואים גדולים + 10 פיצים שהוספתי לפני שבוע ועוד כמה שליירים, שובנקינים כמה קוי קטנים ועשרות רוזיבארבים)
    התחלתי לחקור לגבי אקוופוניקה בדגש על nft כדי לבנות מערכת קטנה כזו על גבי המפל.
    המפל שלי הוא אבן שיש בגודל 80X80 ס"מ שעליו מונח אחד מצינורות ההחזרה לבריכה.
    הצינור הוא בקוטר של שני צול והוא יוצא מפילטר גרביטציה שבניתי עם אבא שלי.
    חשבתי לעשות משהו בסגנון הבא:
    לחבר את צינור ההחזרה לצינור בגודל שני צול שיונח לרוחב המפל, וממנו יצאו בערך 10 (בעיקרון ניתן 16 אבל התחשבתי במרווחים בין צינורות וכו') צינורות של 2 צול באורך 75 ס"מ כל אחד שיונחו אחד ליד השני בצורה שיכסו את המפל ובכל צינור יהיה בסופו פתח יציאה ממנו המים יחזרו לבריכה.
    האם התכנון אפשרי וטוב מבחינת קטרי הצינורות וזרם המים (מצינור ההחזרה זורמים בערך 6-7 קו"ב מים בשעה, שזה אומר בערך 600-700 ליטר בשעה לכל צינור, וניתן להפחית אני מניח בעזרת כמה חורים בצידי כל צינור בצורה שיפחית את הזרם).
    כמה צמחים ניתן לגדל בצורה כזו? (כפי שאתם מבינים חומרים מזינים לא יהיה חסר להם עם כל הדגים)

    תודה רבה ושוב פעם, פרויקט מדהים וממש נחמד כל התיאור והתמונות.

    1. הי איתי,
      תודה רבה!
      מקווה שאוכל לענות לך על חלק מהשאלות ואולי נקבל עוד עזרה מהמבקרים.
      את הצנרת קיבלתי מתנה מאבא אז לא יכול לעזור לך בזה :)
      תאורטית אפשר לשתול ביותר צפיפות אבל תלוי מה אתה שותל, גם בגלל השורשים וגם בגלל העלים עצמם. המרווחים שהשתמשתי עבדו לי טובץ
      זה נראה מצחיק בהתחלה אבל כשהחסה גודלת היא ממלאת את הרווח.

      המערכת שאתה מתאר נשמעת מעניינית מאוד אני רק לא בטוח שתצליח לשתול משהו בצינור של 2 צול, קח בחשבון גם שורשים שגדלים וחוסמים עם הזמן את הצינור.
      אין ספק שעם התנאים שיש לך אתה יכול לבנות מערכת מרשימה, אני בטוח שתמצא את המבנה המתאים.

      המון בהצלחה ואשמח אם תעדכן.

    2. שלום לך,
      בניגוד לבעל הפורום אין לי עדיין ניסיון מעשי אז אסייג את דבריי אך שאלת מספר שאלות טכניות להן תוכל למצוא תשובה בספר המעולה שצירפתי לינק אליו.
      לגבי הצפיפות יש התייחסות כללית וספציפית עבור מספר צמחים מסוימים בנספח 1 עמ' 169 (כמובן שהצפיפות תלויה בסוג הצמח על שום כמות השורשים ועניינים אחרים כגון מניעת אור השמש אחד מהשני.
      כמו כן יש פירוט לגבי קטרי הצינורות המומלצים עבור ירקות ירוקים ואחרים (עמ' 65) – עבור צמחים בעלי עלים ירוקים שלהם מעט שורשים מומלצים צינורות בקוטר 7.5 ס"מ. לצמחים אחרים ידרשו צינורות גדולים יותר.
      יש פירוט לגבי הספיקות הדרושות (עבור כל צינור לא יותר מ 1-2 ליטר בדקה לצינור).
      אמנם יש לך הרבה דגים אך היה מודע לכך שבבריכה פתוחה שמגיע אליה אור שמש ישיר גדלות אצות שגונבות חומרים מזינים מהצמחים שאתה רוצה לגדל.
      ממליץ לקרא את כלל הספר – הוא כתוב ברור ומקצועי ומספק גם מידע ממש מעניין וכללי על צמחים ודגים (מחלות, דרכים לגלות מחסור בתזונה, איזון PH וכו').
      בהצלחה לך,
      עפר

      http://www.fao.org/3/contents/362f364a-b0d1-4b3b-8aa6-a725dac6515e/i4021e.pdf

    1. הי רוי,
      מצטער, אבל עבר הרבה זמן ואני לא ממש זוכר את הכמויות… בגדול אם אתה רוצה לחסוך יותר בעלויות אתה יכול להשתמש ביותר טוף מהדרוטון.
      בהצלחה!

  6. כתוב מצולם ומוסבר כהלכה. תודה!
    עכשיו לשלב הכה את המומחה :)
    יש לי בריכת נוי עמוקה יחסית (80 ס"מ) באורך ורוחב של 160 ס"מ עם צמחי גדה, נימפיאות, שרכים, נענע, גמבוזיות ודגי זהב (מהיום). יש גם קרפדה אמיצה שהצטרפה השבוע. הבריכה מאוזנת אקולוגית (מעט מאוד אצה חוטית) פועלת מספר שנים ללא פילטר עם שלושה מפלים וכיסוי הצללה גבוה. לפי הריח והמראה מבחינה בקטריאלית המים כנראה בסדר.

    כבר שנים שאני שוקל לגדל חסה וירוקים אחרים למאכל בבריכה בעקבות מחלות שתופסות את הגידול האורגני. החשש שלי נובע מכך שקראתי פעם שצמחי מאכל (כמו חסה) לא מסוגלים "לפלטר" כל מיני זיהומים וחיידקים במים ובאדמה בניגוד לעצים ולכן יש להקפיד שגינת הירק תהייה נקיה מצואת חתולים וכלבים (לדוגמא).
    מידע נוסף כאן וגם תמונות מהבריכה: https://pondandgarden.wordpress.com/2013/08/15/%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%93-%D7%A9%D7%99%D7%94%D7%A8%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%9A-%D7%90%D7%AA-%D7%92%D7%9F-%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A7/

    השאלה האם אתה מכיר דרך פשוטה או טכנולוגיה בעלות סבירה לנטר את איכות המים שבתוכם מגדלים את הצמחים?

    1. הי דרור,
      תודה רבה :)

      אני חושב שהדרך הפשוטה ביותר לבדוק את איכות המים זה באמצעות ערכות הבדיקות הסטנדרטיות של- Ammonia, Nitrite, Nitrate, pH ולמצוא את האיזון בין מה שהדגים צריכים למה שהצמחים צריכים.

      מקווה שזה עוזר ובהצלחה!

    1. הי משה,
      עבר הרבה זמן מאז שהתמשתי בזה ואין לי תשובה מדוייקת.
      מנסיוני זה עזר המון למערכת בהעברת חמצן לשורשים, זה לא כל כך מסובך להכנה ולא מצריך מכשור מיוחד.

  7. שלום
    קודם כל אני רוצה לומר תודה על המדריך הברור והמושקע!!!

    ולפינת השאלות:
    יש לי בריכת דגים גדולה בחצר הבית, ואני רוצה להוסיף לה מערכת אקווהפונית.
    אשמח לשאול את כותב המאמר ויודעי עניין נוספים כמה שאלות:

    1. הבריכה ממוקמת בחצר (סביבה פתוחה) כך שאין עליה הרבה שמש (סביב 3-4 שעות ביום). יש בה מעט אצות. האם תנאים אלו (סביבה חיצונית, כמות השמש ונוכחות האצות) יכולים להיות מתאימים לגידול צמחים במערכת כזו?

    2. מה יתרונות השימוש בצינורות מחוררים על שימוש באדנית פתוחה? יש כאלה?

    3. מה יתרונות השימוש בהידרוטון על שימוש בטוף רגיל?

    תודה מראש, אור :)

    1. תודה אור,
      זה פוסט שנכנתב מזמן ואני עדיין מופתע ושמח בכל פעם שמוצאים אותו ושואלים שאלות.
      1. זה כמובן מאוד תלוי בסוג המערכת (אפשר למצוא הרבה דוגמאות באינטרנט לרעינות), האם הבריכה תהיה מכוסה ואיזה סוגי צמחים ודגים. אצות יכולות להיות צרה צרורה למערכת אבל כמובן תלוי בכמות.
      2. השימוש בצינורות מתאים לי הרבה יותר לגידול של חסה ודברים דומים וניצול טוב של השטח. השורשים מתפתחים ממש טוב כאשר הם תמיד עם זרימה טובה של מים וחמצן.
      3. יש להידרוטון יתרון של עזרה באיזון PH, ספיגה וניקוז של המים אבל לי זה בעיקר עזר בנושא המשקל. הטוף היה כבד מאוד :)

      מקווה שזה עוזר קצת ואולי אחרים יכולים לעזור מהנסיון שלהם.
      בהצלחה אור!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים